ישראל פלדמן ייצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בתאריך 18.10.10 הגישה המערערת ערעור על החלטתו מיום 5.9.10 של רשם ההוצל"פ שדחה בקשתה בטענת "פרעתי".

2.המשיבה הגישה בקשה למחיקת הערעור מהטעם כי הוגש לאחר שחלף המועד להגשתו ולא הוגשה בקשה להארכת מועד.

3.המערערת הגישה תגובה לבקשה שכללה עתירה חלופית להאריך המועד, מהנימוקים המפורטים בתגובה שנתמכה בתצהיר.

4.המועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ, עפ"י תקנה 120 (ב) לתקנות ההוצל"פ, הינו 20 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער.

5.תקנה 128 (ב) לתקנות קובעת כי פגרת לשכת ההוצל"פ לא תבוא במניין הימים שנקבעו בתקנות, לעניין הגשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לתביעה על סכום קצוב.

6.לאור נוסח התקנה עולה כי לגבי שאר העניינים שלגביהם קובעות תקנות ההוצל"פ מועדים, לרבות בעניינינו, ימי הפגרה נמנים במניין הימים.

7.המערערת טוענת כי קבלה את ההחלטה ביום 19.9.10, הגם שמודה כי כבר ביום 6.9.10, ערכה בירור טלפוני במרכז המידע ונמסר לה כי טענת הפרעתי נדחתה וכי קיים חיוב בהוצאות, אך תוכנה של ההחלטה או נימוקיה לא נמסרו וכי נוהל הפניה למרכז המידע נועד לבירורים נקודתיים, ולכן לא יכלה להגיש ערעור טרם שקבלה את ההחלטה במלואה.

8.מטענתה של המערערת כי קבלה את ההחלטה ביום 19.9.10, ואת הערעור הגישה ביום 18.10.10, עולה כי אחרה ב- 10 ימים בהגשת הערעור.

9.המשיבה טוענת, כאמור, כי ההחלטה נתקבלה אצל המערערת ביום 6.9.10, ולראיה שפעלה על פיה עוד באותו היום ושלחה המחאה למשיבה.

עוד נטען כי תוכן ההחלטה הודפס במועד האמור מאתר בתי המשפט.

10.עפ"י המועדים להם טוענת המשיבה הוגש הערעור באחור של 23 ימים.

11.מאחר ובכל מקרה איחרה המערערת בהגשת הערעור, מבקשת כי יוארך לה המועד להגשת הערעור, עד למועד בו הוגש בפועל.

12.הבקשה להארכת המועד נתמכת בתצהיר ונטען כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, שכן בשל אחור לא גדול בתשלום נקנסה המערערת בכפל תשלום.

בנוסף נטען כי האחור בהגשת הערעור נובע מטעות בהבנת החוק מהסברה כי תקופת הפגרה לא נכללת במניין הימים, ויש אי בהירות בין הוראות תקנות ההוצל"פ להוראות סדר הדין האזרחי.

13.עניין דומה נדון בביהמ"ש המחוזי ע"א 4783/07 ופסה"ד שניתן צורף לכתבי הטענות.

באותו מקרה החליט ביהמ"ש שלא להקפיד עם המערערת ולהאריך לה את המועד משום שקבל את דברי ב"כ המערערת לפיהם טעתה טעות שבדין, ואילו לא היתה טועה הייתה מגישה בקשה להארכת מועד לפני עבור המועד וסביר שביהמ"ש היה נעתר לבקשה.

14.אף בעניינינו אני סבור שאין להקפיד עם המערערת.

פרסום ההחלטה באתר איננו יכול לבוא במקום מסירה ומקובלת עלי הטענה כי ההמצאה בוצעה ביום 19.9.10, והידיעה על תוצאת ההחלטה, מבלי לדעת הנימוקים, איננה יכולה להחשב להמצאה.

יחד עם זאת ניתן היה לצפות מב"כ המערערת כי משידע על מתן ההחלטה יפעל מיוזמתו לקבלת ההעתק המלא של ההחלטה.